מחקרים

גישות לניהול איכותי במערכות החינוך. משרד החינוך והתרבות, דצמבר 2003

הספר מתמקד בהיבטים של ניהול מערכת ארגונית. כאשר לא רק מנהלי בתי ספר נדרשים למיומנויות ניהול אלא גם מרכזי מגמות לימוד ומרכזי שכבות וכן מנהלי יחידות תמיכה במשרד החינוך, מנהלים במשרד החינוך כמו גם בעלי תפקיד ניהול במערכת החינוך בכללה נדרשים לבחון את שיטת עבודתם ואת גישות הניהול שלהם.
בית הספר אינו פועל בתוך חלל ריק אלא בתוך סביבה דינאמית ומשתנה. בתי הספר משפיעים על הסביבה ומושפעים ממנה. קיימים שינויים בדפוסים ארגוניים וקיים עידן של התחדשות ארגונית, מנהלים נדרשים להתאים את השינויים שחלים בסביבה למערכת הפנים ארגונית אותם הם מנהלים. ביה"ס הנו מסגרת ארגונית מורכבת המחייבת תשומות ניהול ומיומנויות ניהול רבות.

הערכת תכנית הטפול הקבוצתי בעברייני מין מתבגרים. רשות המבחן לנוער, דצמבר 2006

בשנים האחרונות התעצמה בקרב מעצבי מדיניות הרווחה בארץ המודעות להתרחבות התופעה של עבריינות מין בקרב מתבגרים. המומחים בין גורמי הבצוע שמטפלים באוכלוסיות הנוער, שירות המבחן לנוער ורשות חסות הנוער, סברו שעבריינות מין אצל מתבגרים מחייבת התייחסות של טפול מיוחד ופתוח תכנית שיקום אפקטיבית שתמנע חזרתם של בני הנוער שבצעו עבירות מין לבצוע עבירות מין חוזרות. בישראל מדווח על כמה מאות עברייני מין מתבגרים בכל שנה והמספר נמצא במגמת עלייה. על פי דיווחים של שירות המבחן לנוער, בשנת 2003 השירות טיפל ב-628 בני נוער מתבגרים בגילאים 12- 19 שביצעו עבירות מין ובמהלך השנים שלאחר מכן מספר זה גדל והלך. התפשטות התופעה של עבריינות מין אצל בני נוער מתבגרים יצר צורך לפתח דרכי טפול שעשויות להשפיע על עיצוב העמדות של בני נוער ועל תפישתם את מהות העבירה שבצעו כדי להשפיע על צמצום הרצידבזם של עבריינות מין בקרב בני נוער מתבגרים.

סדנאות הורים בהליכי פרידה וגירושין. יחידת הסיוע שליד בתי המשפט לעניני משפחה, דצמבר 2005

בעקבות העלייה בשיעור הגירושין בקרב משפחות עם ילדים בארץ ובעולם והתפתחות הליך הגירושין לתופעה חברתית רווחת ברוב המדינות המתועשות בעולם, קיים עניין חברתי מוגבר למיסוד מערכות תמיכה למשפחות בהליכי פרידה וגירושין ובמיוחד לילדים במשפחות אלה. לתהליך הגירושין יש השפעה ניכרת על תחומים רבים בחייהם של הורים וילדים: התופעה מוכרת כגורם לחץ משפחתי, המוביל לקשיי התמודדות והסתגלות מתמשכים במישור האישי, החברתי ובמישור הלימודים והשפעות בהתפתחות הנפשית, החברתית והאינטלקטואלית של ילדים. הסתגלות הילדים הן בטווח קצר והן בטווח הארוך תלויה בהוריהם ולכן גורמים חשובים בתהליך הם הסתגלות ההורים לגירושין ורמת הקונפליקט ביניהם.

ההפרטה החלקית של שירותי האומנה – מחקר הערכה לעצוב מדיניות משרד הרווחה, יוני 2005

השמת ילדים במשפחות אומנה מהווה את אחת מצורות ההתערבות שמשקפת מדיניות חברתית של ממשלה הנוטלת על עצמה אחריות לגורלם של ילדים אשר משפחתם הטבעית איננה מסוגלת לדאוג לצורכיהם ומשפחת אומנה מהווה מסגרת משפחתית חליפית וזמנית עבור הילדים.
בראשית חודש מאי 2001 עבר חלק ממערך שירותי האומנה בישראל תהליך של הפרטה. במסגרת ההפרטה, במרבית היישובים בארץ עברה האומנה מטיפול המדינה לטיפולן של שלוש עמותות חיצוניות.
מטרת המחקר הייתה לבחון את מידת ההשפעה של הפרטת שירותי האומנה על אפקטיביות השירות הניתן ללקוחות החיצוניים והפנימיים ביניהם: הילדים האומנים, המשפחות האומנות, המשפחות הביולוגיות, מנחי האומנה ושותפי התפקיד במחלקות לשירותים חברתיים.

תכניות טיפוח תרבות התנהגות בדרכים במערכת החינוך – מחקר לעיצוב מדיניות הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מאי 2004

במחקר זה נבדקו ארבע תכניות לימודים לחינוך לבטיחות בדרכים הנלמדות במוסדות החינוך בארץ. כמחקר הערכה נבדקה אפקטיביות תכניות הלימודים תוך התמקדות בבחינת ההשפעה של תכני הלמוד ודרכי הוראתם על עמדות התלמידים בנוגע לזהירות בדרכים ומניעת תאונות וכן דפוסי התנהגותם בדרך.
הערכת התכניות הללו נעשתה באמצעות שלושה כלי מחקר עיקריים: ראיונות חצי-מובנים עם אנשי מפתח המכירים היטב את כל אחת מתכניות הלימודים הללו, שאלוני עמדות שהועברו למורים, להורים, לשוטרות ולתלמידים בארבע שכבות הגיל וביצוע תצפיות על דרכי העברת שיעורים בהתאמה לתכניות הלימודים השונות לבטיחות בדרכים ובמקביל על התנהגות התלמידים בדרך בעת הגעתם למוסדות החינוך ובעת סיום ימי לימודים וכן על ההתנהגות סביב משמרות הזה"ב.

פקידי סעד לסדרי דין. משרד הרווחה, 2002

פקידי הסעד לחוק הסעד סדרי דין הינם עובדים סוציאליים שקיבלו מינוי שר לתפקידם לאחר שעברו הכשרה מתאימה. פקידי הסעד מהווים חלק מצוות עובדים במחלקה לשירותים חברתיים ומתוקף תפקידם נקראים לחוות דעה ולהמליץ בסוגיית ההורות בטובתם של קטינים. כמו כן פקידי הסעד נדרשים להמליץ בדילמות הקשורות בהגנה על קורבנות אלימות במשפחה וחסויים.
המחקר בחן את מבנה המערכת ואת תפיסותיהם של פקידי הסעד ומגוון שותפי התפקיד הקשורים לתפקיד. המחקר בוצע בעקבות שינויים רבים שחלו והנהגת שירותים חדשים רבים הנדרשים בין היתר על רקע הקמתם של בית המשפט לענייני משפחה והרחבת הטרוגניות האוכלוסייה שבאה במגע עם פקידי הסעד.

מרכזי השיטור הקהילתי במדינת ישראל – מחקר הערכה לעצוב מדיניות המשרד לביטחון הפנים, דצמבר 2004

בשנים האחרונות מפעילה משטרת ישראל מערכת של שיטור קהילתי, שתכליתה ליצור קירוב והידוק קשר בין הקהילה לבין המשטרה. תפישת השיטור הקהילתי שהתפתחה בעשורים האחרונים בעולם, קיבלה ביטוי על-ידי משטרת ישראל בין השאר בפריסה מתרחבת והולכת של מרכזי שיטור קהילתיים (מש"קים) ברחבי הארץ, המשקף את הרציונאל של תפישת השיטור הקהילתי הנהוגה בישראל, שעיקרו מתן שירותי משטרה זמינים ונגישים לאזרח בקהילה.

  • מכון אופק לניהול ומחקר בעמ
  • סוקולוב 81, רמת השרון 47238
  • טלפון:03-5408406
  • פקס: 03-5496007
  • כתובת מייל:ofek@ofek-institute.co.il