הערכת תכנית הטפול הקבוצתי בעברייני מין מתבגרים. רשות המבחן לנוער, דצמבר 2006

על רקע הצורך הגובר בשיקום עברייני מין מתבגרים מופעלת בישראל בשנים אחרונות על-ידי שירות המבחן לנוער ורשות חסות הנוער במשרד הרווחה תכנית לטיפול קבוצתי בעברייני מין מתבגרים. במהלך השנים האחרונות טופלו מעל למאה נערים בטפול קבוצתי ותכלית מחקר זה הינה לבחון כיצד משפיעה תכנית הטפול הקבוצתי על העמדות של בני הנוער שביצעו עבירה, כדי לעמוד על מידת האפקטיביות של הטיפול הקבוצתי. מאחר ועל תופעת עבריינות מין בקרב מתבגרים בוצעו מעט מאד מחקרים בעולם, עשוי מחקר זה לתרום להבנת דרכי ההתייחסות אל אוכלוסיית עבריני מין מתבגרים וללמד האם מנקודת הראות של עצוב מדיניות ניתן לראות במשאבים המוקצבים לתכנית הטפול הקבוצתי כתורמים לצמצום התופעה.
במחקר זה נבדקה אפקטיביות הטיפול הקבוצתי לשיקום של עברייני מין מתבגרים על פי הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית. מטרת המחקר היתה לבסס את הידע על התכנית באמצעות הערכה מתודולוגית שממצאיה יוכלו לתרום להחלטה האם להשאיר את שיטת הטיפול הקבוצתי כמו שהיא, לשנות את מאפיניה, או אף לשקול את ביטולה. ממצאי המחקר יאפשרו לכוון את המדיניות לבצוע הטפול הקבוצתי, להתאימה, או להחליפה על מנת להבטיח שההשקעה בעבריני מין מתבגרים תתרום לשיקום אפקטיבי שלהם ובכך לתרום לבטחון החברה בעיקר על ידי צמצום שיעור הרצידיבזם של עבריני מין. המחקר התבסס על אסוף מידע ונתונים מאוכלוסיית עברייני מין מתבגרים בישראל אשר השתתפו במסגרת הטיפול הקבוצתי בתקופת בצוע המחקר וכן על אסוף מידע מאנשי המקצוע שהנחו את הטפול בקבוצות. בנוסף לניתוח תפיסות ועמדות של עברייני מין מתבגרים, המחקר הנוכחי התייחס גם למימד ההתנהגותי של האוכלוסיה הנחקרת מפרספקטיבה של בחינת הרצידיביזם – ביצוע עבירות חוזרות. ניתוח נתונים על השנוי ההתנהגותי בוצע בהתבסס על מאגר מידע שכלל את כלל המתבגרים שסיימו את הטיפול הקבוצתי בעברייני מין ב- 10 שנים אחרונות והצלבתו עם נתוני המרשם הפלילי של משטרת ישראל.

תמצית המסקנות וההמלצות המחקר העקריות:
ממצאי המחקר מלמדים שתכנית הטפול הקבוצתי בעברייני מין מתבגרים הינה אפקטיבית ביותר, במיוחד בהתייחס להשפעה החיובית של הטפול הקבוצתי על הפחתת הרצידביזם של נערים עבריני מין.
נמצא שרמת הרצידביזם של עבריינים אשר עברו טפול קבוצתי, נמוכה בישראל בהשוואה לממצאי מחקר שנמצאו בעולם. הצלחת הטפול הקבוצתי למנוע חזרה של נערים לבצוע עבירות בכלל ועבירות מין במיוחד, מצדיקה קביעת מדיניות של תוספת הקצאת משאבים לצורך הרחבת מסגרות הטפול הקבוצתי והחלתם ככל הניתן על יותר עברייני מין מתבגרים.
במחקר בוצע ניתוח של ממצאי המירשם הפלילי ל- 196 נערים אשר השתתפו בטפול קבוצתי לעבריני מין. נמצא שבמשך תקופה של 12 שנים מסיום הטיפול בקבוצה, הרצידיביזם של עבריני מין שהשתתפו בטפול קבוצתי וחזרו לבצע עבירות מין הוא בשיעור של 12% בלבד. על פי מחקרים שונים שנערכו בארה"ב ובקנדה שיעור הרצידיביזם בתקופה של 15 שנים מיום סיום התכנית של המתבגר הינו כ- 24%, היינו פי 2 מכפי שנמצא בישראל אצל משתתפי תוכנית הטפול הקבוצתי.
עוד נמצא שבתקופה של 5 השנים הראשונות מיום השחרור (סיום הטפול) של עבריני מין מתבגרים שעברו טפול קבוצתי רק 4.5% מאלה שעברו טפול קבוצתי חזרו לבצע עבירת מין נוספת, לעומת המדווח במחקרים שונים בעולם ששיעור הרצידיבזם של עבריני מין מתבגרים בתוך ה 5 שנים הראשונות מאז שחרורם הינו של 15%-13.7%.
כאשר במהלך המחקר בחנו מה קורה בתוך השנתיים הראשונות מיום שחרורם (סיום הטפול) נמצא שבישראל רק 2% מהאוכלוסיה שעברה טפול קבוצתי חזרו לבצע עבירת מין נוספת, לעומת שיעור רצדיביזם של 7% בתקופת השנתיים הראשונות כמדווח במחקרים בעולם.
בהקבלה לממצאים בעולם שיעור הרצידביזם של עבריני מין שטופלו בטפול קבוצתי בישראל נמוך מזה המדווח בעולם בקרב עבריני מין.
ממצאי מחקר זה מלמדים שהטפול הקבוצתי בישראל מאד אפקטיבי. לכן גם מנקודת ראות של כלכלה לאומית יש להדגיש שהמשאבים המוקצבים לטפול הקבוצתי בעברייני מין מתבגרים יכולים להתפס כחלופה להקצאת משאבים לענישה ולשיקום קורבנות. בדרך כלל האמצעים לענישה הינם יקרים יותר לכן הוכחת התרומה של הטפול הקבוצתי להורדת שיעור הרצידביזם של עבריני מין מחייבת התייחסות לעלות התכנית גם בהיבט הכלכלי של כדאיות ההקצאה מהתקציב הלאומי לנושא זה.

בין הממצאים של המחקר נמצא שלארץ המוצא, כמרכיב מהותי במארג הסוציאליזציה של הנער, יש השפעה על עמדות של הנערים כלפי עבריינות מין. לכן מומלץ לשקול הקמת קבוצות טיפוליות שונות לנערים הבאים מתרבויות שונות.
הטרוגניות הקבוצה חיובית רק אם יש למנחים מיומנות של דגשי קשב דפרנציאלים למאפיני התרבות השונה ויכולת להתמודד בו זמנית עם ההטרוגניות התרבותית.
לא נמצאו הבדלים המצביעים חד משמעית על יתרון של הרכב מיני מסוים של זוגות המנחים בתרומת הטיפול לנער. ניתן על כן לקבוע מדיניות של הרכב זוגות המנחים של פי קירבה גיאוגרפית ונסיבות השטח ולא בהכרח שיכללו גבר ואשה כצמד להנחיה, על אף שמעצבי התכנית ראו זאת מלכתחילה כעקרון מנחה.
הממצאים מלמדים שהטיפול הקבוצתי אינו מהווה גורם הרתעה, או אינו נתפס אצל הנערים שבצעו עבירות כחלק מאמצעי הענישה שלהם. הנער לא תופס את הטפול כענישה ולכן רמת הפתיחות שלו לטפול והמוכנות לקבל את התובנות של הטפול גדלה. אולם כאשר הטפול מתקיים במסגרת של מעון נעול, עצם השהיה במעון נתפסת כענישה ועל כן גם הטפול הקבוצתי נתפס כחלק מהענישה. על רקע זה ראוי שמנחים במעון יבהירו בתחילת הטפול את משמעות ההבחנה שבין עצם השהייה במעון כענישה לבין המסגרת של הקבוצה שהינה מסגרת טיפולית. הסבר כזה עשוי לקדם טוב יותר את השפעת הטפול הקבוצתי על שנוי העמדות של הנער.
במחקר נמצא שתכנית הטיפול הקבוצתי פחות משפיעה על נערים בעלי המאפיינים הבאים ולכן פחות תורמת אצל נערים אלה. על כן יש לשקול בצוע התאמות בתכנית כאשר הם נכללים בקבוצה או אף לשקול זהוי מוקדם של מאפינים אלה אצל הנער ולהמנע מלשלב נערים שמאפיינים אלה מאד בולטים אצלם:
נערים חסרי בסיס של מיומנויות חברתיות (לא הצליחו בעברם להקלט בשום מסגרת חברתית)
נערים בעלי רמת חרדה גבוהה
נערים חסרי מיומנויות בטוי בסיסיות בהבעה ובכתב
נערים חסרי יכולת קשר עם הזולת
נערים הנמצאים בטפול תרופתי כרוני
נערים עם רקע של בעיות אלימות

במחקר זה נעשה שימוש בשיטות מחקר איכותיות ששולבו לצד שיטות מחקר כמותיות, במטרה לקבל תמונת מצב מקיפה וכוללת את כל מרכיביה של התכנית הטיפול הקבוצתי בעברייני מין מתבגרים. בוצעו ראיונות באופן פרטני לצורך ניתוח איכותני על-פי שאלון חצי-מובנה. ניתנה למרואיינים האפשרות לענות באופן פתוח וגמיש על נושאים שונים הנוגעים לטיפול הקבוצתי בעברייני מין מתבגרים.

אוכלוסיית המחקר שלה הועברו שאלונים, כללה את כלל הנערים אשר השתתפו במסגרת הטיפול הקבוצתי בשנים 2003-2005 בעת ביצוע המחקר וכן את המנחים וקציני המבחן אשר טיפלו בנערים בתקופה זו. מערך המחקר מוגדר מערך מחקר אורך, בו השלב של איסוף הנתונים נמשך כ-3 שנים, ואוכלוסיית המחקר שממנה נאספו שאלוני מחקר מנתה בסך הכל 473 נבדקים.

  • מכון אופק לניהול ומחקר בעמ
  • סוקולוב 81, רמת השרון 47238
  • טלפון:03-5408406
  • פקס: 03-5496007
  • כתובת מייל:ofek@ofek-institute.co.il