פקידי סעד לסדרי דין. משרד הרווחה, 2002

המחקר התבצע תוך שימוש בשני כלי מחקר עיקריים של ראיונות עומק ושאלונים מובנים. אוכלוסיית המחקר כללה שופטים מבתי המשפט המחוזיים ולענייני משפחה וכן עם דיינים מבית הדין הרבני, נציגי ייעוץ המשפטי, מנהלי מחוזות, פסיכולוגים, נציגי אקדמיה, מנהלי בתי הספר המרכזיים לפקידי סעד, עובדים סוציאליים מיחידות הסיוע, מדגם משפחות (להן הוכן תסקיר טרם המחקר) וכלל פקידי הסעד.

ממצאי המחקר
שותפי התפקיד של פקידי הסעד, לרבות המערכת המשפטית, תופסת את עבודתם של פקידי הסעד כמקצועית ביותר וכתפקיד המצריך מומחיות והכשרה רבה. עם זאת קיימים מספר ליקויים המצריכים התייחסות מעמיקה לשם שיפור פעילותם של פקידי הסעד. בין אלה הצורך בהגברת הקשר המערכתי עם שותפי התפקיד, קשיים במתן עדות בבית המשפט ועומס רב בעבודה.
בתפיסותיהם של פקידי הסעד את תפקידם קיימים מוקדי עוצמה כמו בהירות רבה בתפקיד ומוטיבציה להצלחה בתפקיד. אולם נמצאו מוקדי קושי כגון צורך להעלות את שביעות הרצון החיצונית מהתפקיד והגברת הקשר עם שירותי הבריאות ובריאות הנפש.
נמצא כי הפרמטרים אשר מנבאים בקרב פקידי הסעד את שביעות רצונם מהתפקיד ואת רצונם להישאר בתפקיד בטווח הבינוני והארוך כללו בין היתר את "תפיסת הסביבה המקצועית את חשיבות עבודתם של פקידי הסעד" ו"השעות המושקעות בפעילות נלווית לתפקיד".
המשפחות תופסות את עבודתם של פקידי הסעד כמקצועית, בה טובת הילד נתפסת בראש סדר עדיפויותיהם. עם זאת התאמת יישום ההמלצות של פקידי הסעד בנושא הסדרי הראיה הינה בינונית בלבד וזמן ארוך ביותר עובר מרגע הגשת בקשה לתסקיר עד להגשתו לבית המשפט,
המלצות המחקר העיקריות
• מדיניות המשרד – ראוי להגדיר מערכת נהלים ברורה, מומלץ להגדיר קדימויות לביצוע תסקירים ברמות דחיפות שונות, מומלץ לקבוע קריטריון נוסף לעריכת תסקירים משותפים, ראוי לחזק את יוקרתו של התהליך האבחוני, ראוי לדאוג להעשרת העיסוק של פקידי הסעד, מומלץ לקבוע מנגנוני מיון לכניסה לתפקיד פקיד סעד, מומלץ להכין עלון מידע שיגביר את המודעות והקשר של פקידי הסעד עם הציבור אשר בה במגע עמם וראוי לנתח את הגורמים אשר מובילים לעליה במספר התלונות שמוגשות על פקידות הסעד ולדאוג לצמצומם.
• היבטי ניהול – ראוי להגביר את התיאום בין שותפי התפקיד השונים, רצוי למסד מנגנוני תקשורת, מומלץ ליזום הקמתם של צוותי שיפור וצוותי אד-הוק לפתרון בעיות, יש ליישם הגשת תסקירים מקיפים העונים על צורכי השופטים, מומלץ למסד למידה ארגונית ויש להגדיר הגורמים אשר לתהליכי חניכה, ליווי מקצועי והדרכה של פקידי סעד.
• היבטים ארגוניים – יש לבחון אפשרות לאיחוד הפעילות של פקידי הסעד לסדרי דין בתחומים בהם קיימת חפיפה רבה עם פקידי הסעד לחוק נוער ופקידי הסעד לחוק האימוץ, מומלץ לדאוג להגדרת תקן בנציבות שירות המדינה ויש לבחון האפשרות לתגבר תפקיד זה בתקינה חדשה, או לחילופין לשנות את תגמול עבודתם.
• מוקדים לשיפור – ראוי להכין רשימת תיוג לאופן שבו יש להכין תסקיר,.בהדרכות, בפורומים ובכנסים של פקידי הסעד מומלץ לשים דגש על נושאים אשר יצמצמו את נקודות הקושי שעלו במהלך המחקר. רצוי לבחון דרכים לצמצום המקרים בהם פקידת סעד עורכת תסקיר עבור משפחה בה היא עצמה מטפלת ומומלץ להגדיר לכל פקידי הסעד כי ייזום ההליכים בבית המשפט הינו חלק מהותי מתפקידם.

  • מכון אופק לניהול ומחקר בעמ
  • סוקולוב 81, רמת השרון 47238
  • טלפון:03-5408406
  • פקס: 03-5496007
  • כתובת מייל:ofek@ofek-institute.co.il